מאת ברק ירקוני
ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל-אביב.
חוק החברות קובע כי עסקאות חריגות של החברה עם בעל השליטה מחייבות "אישור משולש" – אישור דירקטוריון החברה, אישור ועדת הביקורת ואישור האסיפה הכללית ברוב הכולל רוב מקרב בעלי מניות המיעוט. החוק קובע כי, ללא אישור המיעוט, עסקת בעל שליטה היא חסרת תוקף משפטי.
מאת איתי פיגנבאום
איתי פיגנבאום הוא תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל-אביב.
עסקת בעלי עניין הינה עסקה הנכרתת בין החברה לבין בעל השליטה, נושא משרה בה או מקורב של מי מהם. בניגוד לעסקאות רגילות בשוק, בהן נהוג להניח כי נציגי החברה יפעלו להשיא את רווחי החברה, נקודת המוצא בעסקאות בעלי עניין הפוכה: קברניטי החברה נחשדים באופן מיידי בהעדפת אינטרסים הזרים לחברה. בשל הפגיעה האפשרית בכלל בעלי המניות, עסקת בעלי עניין נדרשת לקבל את אישורם של ועדת הביקורת (וכיום, בהקשר של הסכמי תגמול עם בכירי החברה, ועדת התגמול), הדירקטוריון והאסיפה הכללית של בעלי המניות. בעסקאות חריגות עם בעלי השליטה או מקורביהם, חוק החברות לא מסתפק באישור אורגנים אלה ודורש את תמיכתם של לפחות מחצית מבעלי המניות נטולי העניין האישי באסיפה הכללית.
