הקרן למימון תביעות ייצוגיות – שעתו היפה של החוק בישראל

מאת עלי בוקשפן

ד"ר בוקשפן הוא יושב ראש הקרן למימון תובענות ייצוגיות ומרצה בכיר במרכז הבינתחומי. הרשימה פורסמה בעיתון דה מרקר ביום 14 במאי 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

אחת ההחלטות המונחות בימים אלה לפתחה של שרת המשפטים, איילת שקד, היא אם לפעול לקיבוע פעולתה של הקרן הציבורית למימון תובענות ייצוגיות בישראל. קרנות פרטיות למימון תביעות ייצוגיות אינן דבר חדש בעולם, אך קרן ציבורית היא עניין נדיר. למעשה, הקרן היא כמעט תקדים עולמי.

המשך קריאה: הקרן למימון תביעות ייצוגיות – שעתו היפה של החוק בישראל

העליון לא נסוג מהפיקוח המחמיר על עסקאות בעלי עניין

מאת אסף חמדני ושרון חנס

אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים וראש הקתדרה לדיני תאגידים באוניברסיטה העברית. שרון חנס הוא דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון כלכליסט ביום 5 במרץ 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

בהחלטה המקיפה של בית המשפט העליון בעניין ורדניקוב (אלוביץ'-בזק), שבה נדחה הערעור שהוגש על חלוקת הדיבידנד של בזק לאורך שנים, הביע השופט יצחק עמית גישה המסתייגת מהתערבות של בתי המשפט בעסקאות בעלי שליטה שאושרו בהליך נאות ובהתאם להוראות חוק החברות.

המשך קריאה: העליון לא נסוג מהפיקוח המחמיר על עסקאות בעלי עניין

עורו משקיעים מוסדיים

מאת שרון חנס

שרון חנס הוא דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון בגלובס ביום 30 בינואר 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

באחרונה התפרסמה ידיעה כי החברות מנורה מבטחים, הפניקס ומיטב דש הגישו בארצות הברית בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם בעלי המניות של חברת התרופות הרב לאומית מיילן.

המשך קריאה: עורו משקיעים מוסדיים

התפתחויות בהליך גילוי המסמכים בתביעה נגזרת

מאת יעל ארידור בר אילן

עורכת דין ד"ר ארידור בר אילן היא בעלת בוטיק ליטיגציה תאגידית ומסחרית ומרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים על שם בוכמן באוניברסיטת תל-אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

בשנה האחרונה התפתח מאוד הליך גילוי המסמכים במסגרת בקשות לאישור תובענות נגזרות. השפעתן של התפתחויות אלה ניכרת כבר עתה, שכן הליך גילוי המסמכים הופך לכלי מרכזי בניהול התביעה הנגזרת. להתפתחויות אלה יהיו השלכות גם בעתיד.

המשך קריאה: התפתחויות בהליך גילוי המסמכים בתביעה נגזרת

לא לוותר על ביקורת בית המשפט בעסקאות בעלי עניין

מאת ברק ירקוני

עורך דין ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

לאחרונה הודיעה נסטלה, בעלת השליטה באסם, כי היא החליטה לרכוש בכפייה את מניות המיעוט באסם בעסקת מיזוג משולש הפכי. מיד לאחר ההודעה הוגשו לבית המשפט בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בטענה, בין היתר, כי המחיר שהוצע לבעלי מניות המיעוט בעסקה אינו הוגן. נסטלה ואסם ודאי יטענו כי על בית המשפט לדחות את התביעות, שכן המחיר שנקבע בעסקה אושר על ידי ועדה מיוחדת של שלושה דירקטורים בלתי תלויים באסם. האם בית המשפט הישראלי נדרש לדחות תובענות ייצוגיות כאלה רק משום שהמחיר אושר על ידי ועדה מיוחדת?

המשך קריאה: לא לוותר על ביקורת בית המשפט בעסקאות בעלי עניין

מהפכת הדירקטוריון העצמאי

מאת עלי בוקשפן

ד"ר עלי בוקשפן הוא מרצה בכיר בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. הרשימה פורסמה בעיתון דה מרקר, מדור דעות, עמוד 31, ביום 3 בספטמבר 2015. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

האמון ההדדי בין המגזר העסקי לציבור ולרגולטור הוא אחד המרכיבים החשובים, אם לא החשוב ביותר, לקיומה של מערכת חברתית-כלכלית יעילה, הוגנת וחופשית שבה השחקנים העיקריים נעזרים במידה הנכונה של פיקוח רגולטורי ואכיפה משפטית.

המשך קריאה: מהפכת הדירקטוריון העצמאי

פרשת בנק לאומי: מי נושא באחריות?

מאת איתי פיגנבאום ואלעד מן

עורך דין איתי פיגנבאום הוא תלמיד לתואר שלישי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. עורך דין אלעד מן הוא היועץ המשפטי של "הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת". הרשימה התפרסמה בעיתון כלכליסט ביום 27 במרץ 2015. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

עניין מרכזי אחד משאיר ככל הנראה את פרשת בנק לאומי והרשויות האמריקאיות במעלה השיח הציבורי וכותרות העיתונים, מעבר לזהות הדמויות המעורבות. זהו העיוות הנחזה בכל הנוגע לעקרונות של שכר ועונש.

המשך קריאה: פרשת בנק לאומי: מי נושא באחריות?

החובה להגיש הצעת רכש, החלטה מקדמית כהגנה בנזיקין וחישוב פרמית שליטה

מאת ברק ירקוני 

עורך דין ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

ההחלטה האחרונה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין הצלחה נ' כהן פיתוח מציגה התפתחויות חשובות.

המשך קריאה: החובה להגיש הצעת רכש, החלטה מקדמית כהגנה בנזיקין וחישוב פרמית שליטה

לא פטורים בלא כלום

מאת שרון חנס

שרון חנס הוא פרופסור למשפטים בפקולטה למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס, מדור החדשות, עמוד 17, בתאריך 24 בנובמבר 2013. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

חוק החברות מאפשר לחברות להעניק לנושאי המשרה שלהן פטור מפני חבות אפשרית בגין הפרת חובת הזהירות כלפי החברה. חברות ציבוריות מתקשות כיום במתן פטור מעין זה על רקע התנגדותה העקרונית של חברת אנטרופי המייעצת למשקיעים המוסדיים במשק, שלא לאשר פטור כאמור. אולם בחברות ציבוריות רבות קיים פטור שהוענק בעבר.

המשך קריאה: לא פטורים בלא כלום

ביקורת שיפוטית על החלטות הדירקטוריון: בין שיקול דעת עסקי להגינות מלאה

מאת שרון חנס

שרון חנס הוא פרופסור למשפטים בפקולטה למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב. גרסה מפורטת של רשימה זו נמצאת כאן.

עוצמתה של הביקורת השיפוטית על החלטות הדירקטוריון היא שאלה מרכזית בדיני החברות. בישראל, לאחר שנים ארוכות של אי בהירות, נראה כי בתקופה האחרונה התגבשה עמדה ברורה בבתי המשפט בעניין זה, הנהוגה גם מעבר לים: בית המשפט יימנע דרך כלל מלהתערב בהחלטה עסקית של הדירקטוריון אשר נתקבלה בהליך מסודר וללא ניגוד עניינים. עקרון משפטי זה ידוע ככלל שיקול הדעת העסקי (the business judgment rule). לעומת זאת, בית המשפט לא יהסס להתערב ולברר את טיבה של החלטה שבה יש לבעל השליטה בחברה עניין אישי. במסגרת זאת יכול בית המשפט לברר אם ההחלטה התקבלה בהליך הוגן המבטיח את טובת בעלי מניות המיעוט. מטרת ביקורת שיפוטית עוצמתית זו, הידועה ככלל ההגינות המלאה, היא להבטיח כי למרות ניגוד העניינים תהא ההחלטה קרובה ככל הניתן לזו שהייתה מתקבלת אלמלא ניגוד העניינים.

המשך קריאה: ביקורת שיפוטית על החלטות הדירקטוריון: בין שיקול דעת עסקי להגינות מלאה