עורך דין ורדניקוב היה המערער בע"א 7735/14 ורדניקוב נ' אלוביץ (28.12.2016). הוא מרצה במכון הישראלי לפיננסים.
דמיינו שאתם נמצאים בקזינו מפואר ומהמרים על סכומי עתק. דמיינו גם שהצלחתם לזכות ברווח שיספיק לכם ולמשפחתכם לכל החיים. האם יכול להיות יותר טוב מזה? אתם תתפלאו, אבל התשובה חיובית. כשהימרתם נטלתם סיכון שיכול היה להסתכם בהפסד כל הונכם. בשוק ההון אפשר להמר בכספם של אחרים.
המשך קריאהכלל שיקול הדעת העסקי מתיר לדירקטוריון להמר על עתיד החברה
עורך דין זמיר הוא שותף במשרד ש. הורוביץ ושות'. עורך דין ברנאייזן הוא שותף במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'.
בעקבות החלטת בית המשפט העליון בעניין לבייב קבע המחוקק בסעיף 198א לחוק החברות, התשנ"ט–1999 הסדר חריג המסמיך את בית המשפט להורות על גילוי מסמכים טרם הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת. מאמרנו, שעתיד לראות אור בספר גרוניס, עוסק בהסדר זה.
אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב. רות רונן היא שופטת במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב.
בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הבקשות לאישור תובענות נגזרות המוגשות לבתי המשפט בישראל. במסגרת הדיון בבקשות אלה התעוררו בפסיקה שאלות הן לגבי תחולת כלל שיקול הדעת העסקי ביחס להחלטת החברה לא להגיש תביעה והן לגבי המעמד שיש לתת להחלטה כזו שהתקבלה בידי ועדת תביעות מיוחדת שמינה הדירקטוריון. במאמר שעתיד להתפרסם בקרוב בספר דנציגר אנו דנים בשאלה העקרונית שעומדת ביסוד סוגיות משפטיות אלו: מתי ראוי להעניק לחברה שליטה בהחלטות הנוגעות להגשת תביעה בשם החברה נגד נושאי משרה ובעלי שליטה, ואיזו ביקורת ראוי שבתי המשפט יפעילו על החלטה כזו.
מאת יובל נעים
יובל נעים הוא עורך דין במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'. דעות ועמדות המובעות כאן הן של הכותב בלבד. הן נכתבו כדי לקדם שיח אקדמי והן לא מהוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא.
ברשימה קודמת עם גלעד זוהרי סקרנו את פסקי הדין DFC Global ו-Dell, שבהם מנה בית המשפט העליון של דלוור תנאים שבהתקיימם ישמש מחיר העסקה או מחיר השוק של המניות בבורסה לפני העסקה מדד מהימן יותר לשווי המניות בתביעת סעד הערכה מאשר הערכות שווי של מומחים. בארבעה פסקי דין שניתנו מאז – Aruba Networks, AOL ,Blueblade ו-Solera – יישמה הערכאה הראשונה את הלכות DFC Global ו-Dell. בתוך כך התמודדה הערכאה הראשונה עם סוגיות שלא קיבלו מענה בהלכות אלה, לרבות היחס בין מחיר העסקה לבין מחיר השוק של המניות בבורסה לפני העסקה.
ביום שלישי, 8 בינואר 2019, יתקיים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב כנס משותף עם בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק על ניגודים בין משקיעים וממשל תאגידי. הכנס נערך בחסות מרכז צגלה למחקר בינתחומי במשפט ומרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל אביב ו-Institute for Corporate Governance and Finance באוניברסיטת ניו יורק. ההתכנסות תהיה בשעה 8:30 באולם קגן (100). ההרצאות יחלו בשעה 9:00 ויסתיימו בשעה 13:00. הכנס יתקיים בשפה האנגלית. תכנית הכנס נמצאת כאן.
המשך קריאהכנס אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ניו יורק על ממשל תאגידי
מאת אודליה מינס ודב סולומון
ד"ר מינס היא מרצה בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו. ד"ר סולומון הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.
המחלקה הכלכלית בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובחיפה עוסקת בעניינים הקשורים לדיני חברות ודיני ניירות ערך, אך לא בעניינים הקשורים לדיני חדלות פירעון של חברות. במאמר שפרסמנו לאחרונה קראנו להרחבת סמכות המחלקה גם לתחום חדלות הפירעון ממספר נימוקים.
מאת דוד האן
דוד האן הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 מטיל על המנהל הכללי ועל הדירקטורים של חברה שנמצאת בחדלות פירעון אחריות אישית לנזקים שייגרמו לנושים אם לא פעלו לצמצום היקף חדלות הפירעון. אחריות חדשה זו מתווספת לחובות נושאי המשרה מכוח חוק החברות, התשנ"ט–1999. מציעי החוק קיוו כי אחריות זו תרתיע את נושאי המשרה מלדחות דחיית יתר את הטיפול בזכויות הנושים בעת חדלות פירעון של החברה. בעת חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נטען, כי האחריות החדשה היא לא יותר מאשר קונקרטיזציה של חובת הזהירות המוכרת בדיני החברות.
המשך קריאהאחריות נושאי משרה בין חוק החברות לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
מאת אסף אקשטיין
ד"ר אסף אקשטיין הוא מרצה בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו.
אחת ההחלטות המשמעותיות המונחות לפתחם של דירקטורים בחברה היא ההחלטה על חלוקת דיבידנדים. החלטה על חלוקה חייבת לעמוד בשני מבחנים: מבחן הרווח, שלפיו החברה רשאית לבצע חלוקה אם בהתאם לדוחות הכספיים שלה קיימים עודפים או נצברו עודפים בשנתיים האחרונות, ומבחן יכולת הפירעון, שלפיו אין חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחברה לעמוד בהתחייבויותיה בהגיע מועדן.
עורכת דין ד"ר ארידור בר אילן היא בעלת משרד לליטיגציה תאגידית ומסחרית ומרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים על שם בוכמן באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.
לאחרונה פסק בית המשפט העליון באופן תקדימי כיצד יש לנהל תביעה נגזרת. משני צדי המתרס עמדה חברה אחת – אפריקה ישראל להשקעות בע"מ – כמבקשת וכמשיבה. פיצול האישיות נבע מהנושא הייחודי שהובא לפתחו של בית המשפט: מעמדה של החברה בתביעה נגזרת שהוגשה בשמה נגד בעל השליטה בה.
מאת עלי בוקשפן
ד"ר בוקשפן הוא יושב ראש הקרן למימון תובענות ייצוגיות ומרצה בכיר במרכז הבינתחומי. הרשימה פורסמה בעיתון דה מרקר ביום 14 במאי 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
אחת ההחלטות המונחות בימים אלה לפתחה של שרת המשפטים, איילת שקד, היא אם לפעול לקיבוע פעולתה של הקרן הציבורית למימון תובענות ייצוגיות בישראל. קרנות פרטיות למימון תביעות ייצוגיות אינן דבר חדש בעולם, אך קרן ציבורית היא עניין נדיר. למעשה, הקרן היא כמעט תקדים עולמי.
המשך קריאההקרן למימון תביעות ייצוגיות – שעתו היפה של החוק בישראל
