עורך דין ורדניקוב היה המערער בע"א 7735/14 ורדניקוב נ' אלוביץ (28.12.2016). הוא מרצה במכון הישראלי לפיננסים.
דמיינו שאתם נמצאים בקזינו מפואר ומהמרים על סכומי עתק. דמיינו גם שהצלחתם לזכות ברווח שיספיק לכם ולמשפחתכם לכל החיים. האם יכול להיות יותר טוב מזה? אתם תתפלאו, אבל התשובה חיובית. כשהימרתם נטלתם סיכון שיכול היה להסתכם בהפסד כל הונכם. בשוק ההון אפשר להמר בכספם של אחרים.
המשך קריאהכלל שיקול הדעת העסקי מתיר לדירקטוריון להמר על עתיד החברה
אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב. רות רונן היא שופטת במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב.
בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הבקשות לאישור תובענות נגזרות המוגשות לבתי המשפט בישראל. במסגרת הדיון בבקשות אלה התעוררו בפסיקה שאלות הן לגבי תחולת כלל שיקול הדעת העסקי ביחס להחלטת החברה לא להגיש תביעה והן לגבי המעמד שיש לתת להחלטה כזו שהתקבלה בידי ועדת תביעות מיוחדת שמינה הדירקטוריון. במאמר שעתיד להתפרסם בקרוב בספר דנציגר אנו דנים בשאלה העקרונית שעומדת ביסוד סוגיות משפטיות אלו: מתי ראוי להעניק לחברה שליטה בהחלטות הנוגעות להגשת תביעה בשם החברה נגד נושאי משרה ובעלי שליטה, ואיזו ביקורת ראוי שבתי המשפט יפעילו על החלטה כזו.
מאת אסף אקשטיין
ד"ר אקשטיין הוא מרצה בפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו.
הדירקטוריון ממלא תפקיד חשוב בהתוויית מדיניות החברה ובפיקוח על ההנהלה. בידיו רוב הסמכויות החשובות ובראשן הסמכות לבחון את מצבה הכספי של החברה, לקבוע את המבנה הארגוני ואת מדיניות התגמול, למנות את המנהל הכללי, להנפיק ניירות ערך, לחלק דיבידנד, לאשר עסקאות הטעונות אישורים מיוחדים ועוד. בהתחשב בהשפעה הרבה של הדירקטוריון על התנהלות החברה מתמקדות הפסיקה והספרות האקדמית בתחום דיני התאגידים בדירקטוריון יותר מבכל אורגן אחר בחברה. התמקדות זו מתבטאת בדיון בחובות הדירקטורים ובביקורת השיפוטית על החלטותיהם. תשומת לב פחותה ניתנת למאפייני הדירקטוריון בחברות שונות.
מאת לאון אנידג'ר
ד"ר אנידג'ר הוא עורך דין במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות'.
מקובל לומר שמטרת דיני התאגידים היא להבטיח שבעלי השליטה לא ינצלו את כוחם לתיעול טובות הנאה מהחברה לכיסם על חשבון בעלי מניות המיעוט. אולם, ככל שהדין מעניק הגנה רחבה יותר לבעלי מניות המיעוט, פוחת הסיכוי שבעל השליטה יקשור את גורלו בגורל החברה לטווח ארוך ויתרום לה ממומחיותו. יתרה מזו, מחקרים מהעת האחרונה מצביעים על היחלשות המבנה הריכוזי של הבעלות בחברות באירופה ובישראל. על כן ראוי להתאים את הדין כך שיאזן את יחסי הכוח בין בעל השליטה לבין בעלי מניות המיעוט.
מאת דוד האן
דוד האן הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 מטיל על המנהל הכללי ועל הדירקטורים של חברה שנמצאת בחדלות פירעון אחריות אישית לנזקים שייגרמו לנושים אם לא פעלו לצמצום היקף חדלות הפירעון. אחריות חדשה זו מתווספת לחובות נושאי המשרה מכוח חוק החברות, התשנ"ט–1999. מציעי החוק קיוו כי אחריות זו תרתיע את נושאי המשרה מלדחות דחיית יתר את הטיפול בזכויות הנושים בעת חדלות פירעון של החברה. בעת חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נטען, כי האחריות החדשה היא לא יותר מאשר קונקרטיזציה של חובת הזהירות המוכרת בדיני החברות.
המשך קריאהאחריות נושאי משרה בין חוק החברות לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
מאת ברק ירקוני
עורך דין ירקוני הוא תלמיד לתואר דוקטור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים.
במאמר שייצא לאור בקרוב ובתמצית שפורסמה באתר זה פרופסור אסף חמדני ופרופסור שרון חנס מבקשים להעניק לעסקאות מהותיות של החברה עם בעל השליטה בה חסינות מביקורת שיפוטית, אם אושרו בסוף הליך משא ומתן שבו ייצגה ועדה מיוחדת של דירקטורים בלתי תלויים את בעלי מניות המיעוט.
אסף חמדני הוא פרופסור ושרון חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. המאמר המלא יראה אור בכתב העת "משפטים" (2018).
החלטת השופטת רות רונן בבקשה לגילוי מסמכים בעניין רכישת אוסם בידי נסטלה העלתה לדיון מחודש את סוגיית היקף הביקורת השיפוטית על עסקאות בעלי שליטה. במאמר שיתפרסם בגיליון מיוחד של כתב העת "משפטים" לרגל חמש שנים למחלקה הכלכלית אנו דנים בהיקף הראוי לביקורת שיפוטית על עסקאות בעלי שליטה לנוכח התפתחויות משמעותיות במשפט התאגידים בישראל, ובכלל זה הקמת המחלקה הכלכלית, תיקונים 16 ו-22 לחוק החברות, התשנ"ט–1999, התגברות התביעות שעניינן עסקאות בעלי שליטה ופסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ורדניקוב נ' אלוביץ'. המאמר מציע מודל מעודכן לביקורת שיפוטית תוך התייחסות לשאלות שניצבות בפני מתכנני עסקאות בעלי שליטה או עסקאות אחרות בניגוד עניינים.
המשך קריאההגינות מלאה! עיון נוסף בביקורת השיפוטית על עסקאות בניגוד עניינים
מאת איתי פיגנבאום, ברק ירקוני ואלעד מן
עורכי הדין פיגנבאום, ירקוני ומן הם תלמידי מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון גלובס ביום 7 בנובמבר 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
פרשת בזק פרצה לתודעה הציבורית לפני כחצי שנה. על פי הדיווחים בתקשורת, הפרשה מקיפה מספר סוגיות בעלות עניין ציבורי ומשפטי רב. כעת, נראה כי כיווני החקירה מתמקדים בשלושה מישורים עיקריים: "בישול" דוחות כספיים על מנת שיעמדו ביעדים המועילים לבעל השליטה; הכשלת עבודת הוועדה הבלתי תלויה של דירקטורים; וקבלת מידע מסווג ואולי אף שיתוף פעולה מצד גופים מוסמכים במשרד התקשורת. כל הפרשות חמורות ומעידות לכאורה על ליקוי מאורות בדרגים הגבוהים ביותר של החברה. אנו מקווים שהצדק יצא לאור.
מאת אסף אקשטיין וגדעון פרחומובסקי
ד"ר אסף אקשטיין הוא מרצה בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו. גדעון פרחומובסקי הוא פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן ומופקד הקתדרה על שם רוברט ג' פולר בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פנסילבניה.
בשנים האחרונות התפתחו דיני התאגידים בישראל באופן משמעותי. פסקי דין רבים שניתנו התוו את המדיניות הראויה וקבעו את ההתנהגות המצופה מנושאי משרה בחברה במגוון רחב של הקשרים. אולם, הקשר מרכזי אחד טרם זכה להתייחסות ברורה: אחריות דירקטורים למחדל בפיקוח.
מאת איתי פיגנבאום ואלעד מן
עורך דין אלעד מן הוא שותף מייסד במן-ברק עורכי דין ונוטריון ומשמש יועץ משפטי להצלחה — התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת. עורך דין איתי פיגנבאום הוא תלמיד לתואר דוקטור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון דה מרקר ביום 6 בדצמבר 2016. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
הזמן שחלף מאז שהתפוצצה פרשת התקיפה המינית לכאורה המיוחסת למנהל הכללי של בנק הפועלים פועלים לשעבר, ציון קינן, מאפשר להרהר בכמה סוגיות תאגידיות העולות מהמאורעות. חשיבות מיפוי האירועים מתעצמת לאור פרישתו של יושב ראש דירקטוריון בנק הפועלים, יאיר סרוסי, והשמועות שלפיהן סיום תפקידו נבע מ"כשלים טכניים".
